הפניות המקראיות לפסח מקורן במסורות הברית הישנה, שכן היא נזכרת בשחרור בני ישראל מעבדות במצרים בזמן משה, כפי שנרשם בספר שמות. הדגש הוא על אכילת מצה (הסבר להלן), שתיית עשבי תיבול מרים (להנצחת עבדות מרה שעברו בני ישראל), ארבע כוסות יין ומיץ ענבים (לחגוג את החופש שהעם זכה בזמן לפסח הראשון) וקריאת הגדה, ליטורגיה המתארת בפירוט את ההיסטוריה של יציאת מצרים.
